admin

בין יתר לקוחותי נמצאת חברת "פאנדאגו" חברה לאיסוף שמן בישול משומש. החברה עובדת עם רוב חברות ההסעדה והמסעדות בארץ מתוקף שימוש רב בשמן בישול ולכן מצטבר שמן בישול משומש (ציפסרים בעיקר). השמן מאוחסן במיכלי מתכת ונאסף על ידי החברה ומתקבל תשלום עבור השמן.

אחת הרשתות הגדולות פנתה למנכ"ל פאנדאגו והציגה פערים גדולים בין רכישת השמן, השימוש השוטף וכמות השמן השרוף שנזרקת לפחים הירוקים.

הגעתי לפגישה כ"מומחה" שמן ובפגישה הצלחנו להוכיח שהבעייה היא לא באיסוף, כלומר הבעיה הינה בצריכה (מישהו לוקח הביתה) או בספק השמן.

החלטנו להתחיל בחקירה של ספק השמן, שאלנו את השאלה, כיצד מתקבל השמן ונענינו שלא במיכלים סגורים ומדודים אלא ב"דחיפה", בכל סניף מותקן מיכל בקיבולת 1,000 ליטר, מגיע נהג עם משאיעת מיכלית, מחבר את הצינור ומזרים שמן על פי הצורך. וזאת לאחר שבדק מה החוסר במיכל, במשאית מותקן שעון מכני המראה את כמות הליטרים שסופקה. בסוף האספקה יוצאת קבלה מודפסת ומוגשת למנהל המטבח שיחתום.

קיבלתי OK להתחיל לעבוד והדבר הראשון שעשיתי הוא להתמקם על הסניף המרכזי של הרשת על מנת לבדוק ואולי לתפוס כיצד הדבר יכול להתרחש.

בכדי לא להחשיד את הסביבה התלבשתי כעובד ניקיון מטאטא ודלי בידי והמתנתי למשאית שתגיע ב-6 בבוקר, המשאית נכנסת בהילוך אחורי, אני מטאטא את הרחבה והעיניים רק על השעון המכני (אני מכיר את הטריק הזה שברגע שמחברים את הצינור, מתעסקים עם השעון ומקפיצים את הליטרים לכמות שאנו רוצים לגנוב).

נהג המשאית יורד ומחבר את הצינור, ניגש לשעון ומאפס אותו מהאספקה הקודמת. השעון מאופס והמנוע מתחיל לעבוד ולהזרים שמן למיכל שמוסתר בתקרת המסעדה.

הנהג מסיים להזרים שמן, השעון מראה 400 ליטרים. משהו כאן לא ברור לי או שכן, והבעיה לא בספק. לפני שאני עובר לבדוק את הצריכה בתוך המסעדה, או שיש עובד שלוקח הביתה שמן, אני מחליט לבצע בדיקה באותה מסעדה עם אותו נהג.

אך הפעם החלטתי להתקין מצלמות סמויות על המשאית וכן על הצינור ומיכל השמן המוסתר בתקרת המסעדה.

המשאית מגיעה שוב למסעדה באותה שעה וחונה באותו מקום בדיוק מול המצלמות הנסתרות. הנהג יורד, מחבר את הצינור, מאפס את השעון ומתחיל להזרים את השמן.

הנהג מסיים את הפעולה, 450 ליטר וכך יוצאת קבלה על 450 ליטר.

הנהג עוזב לאחר שמנהל המטבח חותם ואנו מיד עולים לבדוק כמה שמן קיבלנו, כי סימנו את הגובה במיכל לפני שקיבלנו את ההספקה הנוכחית ובמקביל, עצרנו את צריכת השמן עד לסיום ההספקה.

למיכל נכנסו 300 ליטרים בלבד ואנו חוייבנו על 450 ליטרים. הכיצד?

הוצאנו את ההקלטות והתחלנו לצפות ומה אנחנו רואים? המשאית מגיעה, עובד הניקיון מגיע ומטאטא מסביב למשאית, הנהג מחבר את הצינור, מאפס את המונה ומתחיל להזרים את השמן. מגיע ל450 ליטר, מפסיק את המשאבה, מפרק את הצינור, מוציא קבלה, מחתים את מנהל המטבח ועוזב את המקום. שום דבר לא חריג, אכן 450 ליטר.

בהקלטות צפינו דרך הלפטופ בו יש רמקול מאוד איכותי. לא הגיוני, אמרתי. משהו מסתתר ואני לא מבין מה קורה. צפיתי שוב בסרטון ושוב, הכל כשורה, אין שום דבר חריג. רק בפעם הרביעית התחלתי להבין משהו. באיזשהו שלב, יש שינוי ברעש שמפיקה המשאבה, המאמץ הפך לקל יותר, ופעם השישית בה צפיתי בסרטון, הבנתי מה קורה פה. כאשר הסאונד משתנה, גם מהירות השעון משתנה והספרות רצות פי 3 מהמהירות הרגילה. ה-150 ליטר האחרונים נספרים במהירות הבזק. מה עושים? הערכת מצב יחד עם השותף התותח שלי ("תלמיד שעלה על רבו")

יש לי רעיון, בוא נזמין לאחת הבדיקות (מעקב) אחר המשאית מומחה שבנה את המיכלית הזו ונשתף אותו בסוד.

איתרנו את המהנדס שבנה את המכלית, הצענו לו סכום מכובד מאוד בכדי שיצטרף אלינו ליום שכזה וינסה להסביר לנו מה קורה פה ואיך זה אפשרי בכלל.

התארגנו בהתאם, נסענו יחד עם המהנדס וניצלנו הזדמנות כשהנהג נכנס למסעדה לשתות קפה, בכדי לנסות להבין מה קורה פה בכלל. למהנדס הספיקו 5 דקות בכדי לחזור לרכב התצפית חיוור כולו עם תשובה לתעלומה. הנהג בנה באופן פרטי מערכת צנרת נוספת שבנגיעה קלה סוגרת את הברז שהזרים את השמן למיכל ובו בעת החזירה את השמן למיכלית וכל זה עובר דרך השעון. כאן נפל האסימון בוודאות, עדכנו את בעלי הרשת ונכנסנו לפעולה חקירתית כולל רישות כל המסעדות במצלמות סמויות ומעקב רציף אחרי ספק השמן.

המצלמות צילמו, חוקרי המשרד ניתחו את הממצאים וכל זאת במשך חודש ימים. עורכי הדין של הרשת נכנסו לפעולה לאחר שקיבלו מידע מעודכן אודות הספק, שותפיו, נכסיו והונו.

כעת אספר לכם מה הבנתי מכל הסיפור הזה.

הנהג מגיע עם המיכלית, מתחבר לברז, מאפס את השעון, מפעיל את המשאבה, עומד מול השעון ומתבונן באופן רציף בשעון האנלוגי שסופר את הליטרים.

השעון רץ לאיטו וספור את הליטרים. כשהוא מחליט שהגיע הזמן, הוא מנגב את ידיו בסמרטוט שנמצא בסמוך לשעון, מבצע שינוי בתנועת הגוף, מושיט את יד ימין ולוחץ על כפתור נסתר וזהו הרגע ששאר השמן שנספר לחובת הלקוח, חוזר מיידית למיכלית ובקצב פי 5.

כך פוצחה השיטה!

מה עושים? בונים מסעדה חדשה שהצרכים שלה עדיין לא ברורים ןמזמינים את הספק לפגישה בכדי שייעץ לנו היכן לשים את המיכלים הענקיים 2000 ליטר שברצונינו להציב.

משרדי החברה מאולחטים ומותקנים במערכות לצילום והקלטה סמויים.

הספק והנהג מגיעים לפגישה, מחוייכים, שותים אספרסו והנוכחים מגוונים : עו"ד, חוקרים והבעלים.

בכדי להבין במה מדובר אנו ממליצים לצפות בסרטון ההדמיה של המסעדה הענקית שאנו בונים בכדי שתהיה שפה משותפת, הדיסק נכנס לDVD ואכן לא חולפות 20 שניות והספק מגרד בפדחתו ומבקש מייד להפסיק את הסרט.

אציין שלא הצגנו את עצמנו בפגישה לכן הספק ביקש מיד לדעת מי הם הנוכחים

עו"ד החברה, מנהל הרכש והכספים, קב"ט החברה והחוקרים.

כאן מגיע הרגע החשוב בחקירה-

"כמה כסף אתה רוצה" זה מה ששאל הספק את הבעלים.

אנחנו משאירים את הבעלים עם הספק ויוצאים מהחדר.

מכאן הכל היסטוריה. הרשת קיבלה על פי חישובים מדוייקים ומקצועיים את כל מה שמגיע לה וזאת רטרואקטיבית 5 שנים לאחור.

הספק היה מוכן לשלם ולו רק לא להתבזות מול הלקוחות האחרים שלו או בתקשורת.

כמו כן הוא הבין מהר מאוד שאנחנו יודעים עליו הכל, נכסים, ממון, הון ושהכל מופיע בצו עיקול מוכן שהיה בידנו. לא היתה לו ברירה אלא לשלם ומיד את כל מה שהוא גנב במשך 5 שנים. הוא גם הבטיח להסיר את מערכת הצינורות הכפולה ולחזור לפעול בהגינות מול הלקוחות הנאמנים התמימים שלו.

• החקירה הכי יפה שהיתה לנו. יצאנו מרוצים.